רשמים אישיים מכנס Wisdom 2.0

כנס Wisdom 2.0 התקיים ביום חמישי האחרון בשפיים. למי שלא מכיר, האירגון העולמי שמאחורי הכנסים האלה שם לו למטרה לחבר בין עסקים טכנולוגיה ומסורות קונפלטיביות, במיוחד מיינדפולנס. זה התחיל בעמק הסיליקון, עם העניין הרב שהנושא מעורר בעסקים גלובליים ואך טבעי שהעניין יגיע לסטארט-אפ ניישן הקטנה במזרח התיכון.

קל להבין את העניין של חברות כמו גוגל פייסבוק ולינקד-אין בתודעה האנושית. אחרי הכל, הן עוסקות בדיוק בזה. אלו חברות שלפחות על פי הצהרותיהן והמייסדים שלהן, הן חברות עם מטרה של עשיית טוב – חיבור בין אנשים, שינוי העולם לטובה, הנגשת ידע וכיוצא באלה. הן משפיעות על התודעה של מיליארדי אנשים בעולם, ומשתמשות בתודעה של אלפי העובדים שלהן כדי לעשות את זה.

כן, צילום מהסלולרי באיכות גרועה

כן, צילום מהסלולרי באיכות גרועה

הכנס הישראלי הכיל תמהיל מיוחד של זויות על החיבור בין טכנולוגיה, עסקים והתודעה האנושית + מנה גדושה של יהדות.

הוא נפתח עם הרצאה של טריסטם האריס עם ביקורת נוקבת למדי על ההשפעה שיש לטכנולוגיה הסלולרית על החיים של רובנו, ועל הדרכים שהוא מציע לשינוי ההשפעה הזו לטובה. באופן אישי, הרגשתי שזה פרוייקט שהעולם מייחל לו כבר הרבה שנים – שינוי בטכנולוגית התקשורת שתאפשר לכולנו לנהל את זמני הניתוק והחיבור אחד מהשני באופן אופטימלי יותר. המצב הוא כל כך גרוע, שזמני ניתוק למעשה כמעט לא קיימים, אלא אם כן אתם מוזרים שיוצאים לריטריטים של מדיטציה לפעמים. כך שכל שינוי יהיה שינוי לטובה. המצב כרגע הוא שאחרי שלושה ימים הצטברו אצלי כל כך הרבה מיילים שאני לא יודע איך אספיק אי פעם לקרוא ולהגיב עליהם. בניגוד לגורואים של עזרה עצמית, האריס לא טוען שעלינו לרסן את עצמנו טוב יותר, או "לקבל את המציאות כפי שהיא" אלא שחברות העל (במיוחד גוגל ואפל) צריכות לקחת אחריות ולהטמיע במערכות שלהן רכיבים חדשים שיתחשבו בצרכים של כולנו. במקום לפתות אותנו לבדוק את הסטטוס כל 10 שניות, ולקרוא מיילים בשתיים בלילה, לאפשר לכולנו לנהל את הסיפור הזה באופן שפוי יותר. הרעיונות שלו טובים. הם טכנולוגיים. אני מאחל לו בלב שלם הצלחה גדולה.

לא נכחתי בכל הפאנלים, כיוון שעדיין לא פיתחתי את המדיטציה שלי לרמה כזו שאוכל להיות בשני מקומות בו זמנית. ממה שראיתי, מלבד ההרצאה הראשונה איתגור הסדר הקיים לא היה החלק החזק בכנס. אך היו בו הצצות מסקרנות אל אפשרות של תרבות אירגונית אחרת ששמה על השולחן את טובת האדם, את ההקשבה, ואת החמלה – אולי לא במקום שורת הרווח, אך לפחות לצידה. וכאמור לצד כל זה רוח מיינדפולנס יהודית וחרדית, שהזכירה לבודהיסטים שאין קושאן על תשומת ולב וחוכמה, אפילו אם המסורת הרוחנית שלך המציאה את המדיטציה.

פרופסור רוני שחר מהמרכז הבינתחומי ניהל בחן פאנל שנגע ללבי במיוחד. הפסיכולוגית האירגונית שירי אביאל וזאב בן אשר שכיהן בשורה של תפקידי ניהול בכירים בתחום הפיננסי הזמינו שני מנהלים שהשתתפו בסדנה שהם העבירו בבנק גדול. בכנות ופתיחות יוצאים מהרגיל הם סיפרו על תהליכי השינוי שהם עברו ברובד המקצועי, הניהולי והאישי בעקבות אימון במיינדפולנס – מה שהפך אותם למנהלים קשובים יותר, פתוחים יותר, ואפילו הורים ובני זוג נוכחים יותר. ראוי להוסיף גילוי נאות ששירי אביאל הצטרפה לאחרונה למכון מודע לתהליך פיתוח של תוכנית מיוחדת על מוח ומיינדפולנס בניהול ומנהיגות. אנחנו במרכז הבינתחומי חושבים שזה תחום שמאוד חשוב ודחוף לפתחו באירגונים מכל הסוגים.

Panel

משמאל לימין, ד"ר אסף פדרמן ממכון מודע, שנטם זוהר מהתוכנית לפסיכותירפיה בבר אילן, וד"ר עודד ארבל, ממרפאת המיינדפולנס במרכז הרפואי באר שבע

הפאנל בהנחייתי עסק בשאלה מה הטיפול הקליני באמצעות מיינדפולנס, שזכה לתיקוף חסר תקדים, יכול ללמד אותנו על שימוש במיינדפולנס במסגרות אחרות. שמענו דברים מעוררי השראה מהפסיכיאטר עודד ארבל והפסיכותירפיסט שנטם זוהר, שניהם, קצת בדומה לעבדיכם הנאמן, מטפלים בגישות המבוססות על מיינדפולנס ומנהלים תוכניות הכשרה למטפלים ואנשי מקצוע. מקווה שאוכל לחלוק הקלטה משם בהמשך.

נשלח ב בלוג מאמרים עם התגית: , , , , ,