הרהורי וציורי סיום

בימים האחרונים כבר השתעממנו קצת בגרמניה. עלינו על הר. נסענו באופניים למסעדה. גילינו גן משחקים חמוד שהמתקנים בו מפעילים מזרקות מים שונות. איתגרנו את עצמנו ברכיבת אופניים לילית בחזרה הביתה. שמחנו והיינו עצובים שאנחנו נוסעים בחזרה.

הבית שלנו כאן. זה ברור. אבל זה בגלל שזה הבית, ולא בגלל שזה כאן. הדיונים המעייפים על כאן מול שם הם כמו חומר נפץ. יש עכשיו איזה תוכנית של חיים הכט שמשווה בין ישראל לארה"ב, ואיפה שאתה מזכיר את זה ברשתות החברתיות מישהו מתפוצץ לך בפנים עם דעות בעד או נגד. התוכנית לא מומלצת במיוחד, אבל אולי זה כי ארה"ב לא מומלצת במיוחד ולא מעניינת אותי כיעד לתיירות או מגורים. דווקא למדתי כמה דברים, אבל זה לא חשוב לי. צפיתי בפרק אחד בשביל הבידור. אני חושב שישראלים הם בו בזמן גם מאוד פטריוטים ואוהבים את ישראל באמת ובתמים, ובו בזמן סובלים ומתגעגעים לחיים בארץ אחרת – מתגעגעים אפילו אם לא חיו שם מעולם.

הפיתוי להגיד משהו פוליטי-חברתי גדול. אני אעמוד בו. זה לא המקום. רוב הזמן זה לא המקום בשביל דברים כאלה. אנחנו זקוקים ליותר תרבות של דברים קטנים. של אנושיות. של מים ושל פרחים. פחות תוכניות טלויזיה שצועקות עליך מה לחשוב ולמה. חופשה משפחתית זה מקום מאוד טוב בשביל זה.

מבחינה משפחתית, היינו יחד במשך ארבעה שבועות וזה היה מגבש ואינטימי. גם ברגעים הקשים והלא נעימים. חזרנו להיות יחידה משפחתית מלוכדת. למדנו דברים אחד מהשני. ראינו אחד את השני ברגעי השפל והזוהר בלי שיכולנו לברוח לעבודה, חוגים, חברים או בידור. גילינו שלא צריך הרבה. לקחתי איתי שלוש חולצות, כאקט של הסתפקות במועט והשתמשתי בשתיים מהן. לעולם לא אהיה מינימליסט אמיתי כניראה.




נפרדנו מהמקום שאירח אותנו בנדיבות כל כך גדולה. עלינו על מטוס, ישנו במלון. עלינו על עוד מטוס ונחתנו דרך ענן האבק בשדה התעופה בן גוריון. האור כאן אפור. האויר מאובק. החום אינו נגמר. אני מסוגר במזגן עובד והולך לבריכה כשאפשר. זה בעצם לא כל כך שונה מלהיות בגרמניה, רק בלי האויר הנקי. הבעיה היחידה היא שרציתי להמשיך לצייר פרחים, ועכשיו כמעט כלום לא פורח. חוץ מגרניום.

התרחשו דברים קטנים שהמשמעות שלהם תתברר אולי רק בהמשך. אני לא יודע לסכם את זה.

לפעמים הדברים החשובים באמת מתרחשים מתחת לרדאר. ברובד תת-סימבולי שאינו מיד עובר תרגום למילים או מעשים. אני נשאר בינתיים עם החיפוש אחר היופי ואחר הראייה ומשאיר אתכם עם סדרה קטנה של רישומי צבע שאני עובד עליה בימים האחרונים. אולי מתוכה המשמעות של כל זה תתגלה.

לפרקים האחרים ביומן לחצו כאן




נשלח ב כללי עם התגית:
4 comments on “הרהורי וציורי סיום
  1. ענת הגיב:

    במיוחד יפה מה קורה ומשתנה אצל הגבעולים שלך במים

  2. ניבה פנאי הגיב:

    כמה נפלא. מדוייק ומעודן – כמוך.

  3. פנינה הגיב:

    מאד יפה אסף.
    ציור עדין ושברירי עם הבעה…טבע לא דומם