ריאיון מעניין עם טאניסארו בהיקהו על מיינדפולנס בבודהיזם ובמערב

קריאה מומלצת למי שמתעניין בהבדלים ובניואנסים של מיינדפולנס בבודהיזם, ובמערב. הנזיר טאניסארו משכיל מאוד, ומצביע על כמה נקודות חשובות – מתוך זוית ההתבוננות של המסורת בה הוא פועל, מסורת נזירי היער התאילנדית בתוך ענף התהרוואדה הבודהיסטי.

הראיון באדיבות דודו מקיאס, מורה למיינדפולנס בחיפה, שביקר במנזרו של אטניסארו בארה"ב וראיין אותו שם. https://www.mindfuldavid.com/thanissaro

***

ראיון עם הנזיר המכובד טאניסארו  בהיקהו

​דוד מקיאס




לפני כחודש חזרתי מריטריט של 5 שבועות במנזר היער של טאניסארו בהיקהו, במהלכו הקדשתי את רוב שעות היום לתרגול מדיטציה, לפי שיטתו של טהאניסארו. מנזר היער מטה נמצא במרחק של כשעת נסיעה מסאן דיאגו, ארה'ב. המנזר בנוי על שטח רחב, מוקף במטעי אבוקדו, אפרסקים, פירות הדר ועצים נוספים. ישנו זרם קבוע של אנשים מגיעים מדי יום לבקר את הנזירים השוהים שם, להתייעץ בקשר לנושאים שונים ולתרגל מדיטציה בצל העצים. חלקם שוהים לכמה ימים, חלקם נשארים לתקופות ארוכות יותר. חיי המנזר השלווים מהווים אלטרנטיבה לקצב החיים המהיר של הערים מסביב. זהו מקום שקט עם התנאים המתאימים לכל מי שחפץ, או לפעמים ממש זקוק, לקחת פסק זמן מהעשייה היום יומית ולהפנות את תשומת הלב פנימה.

טאניסארו בהיקהו עומד בראש מנזר היער מטה (Metta Forest Monestary) ומוכר כמתרגם של כתבים בודהיסטים רבים, אליהם ניתן לגשת באתר – Access To Insight. מלבד מעבודתו כראש המנזר הוא עוסק בעיקר בכתיבה ולימוד מדיטציה. טאניסארו הוא נזיר בודהיסטי ולכן, באופן טבעי, המונחים והדוגמאות בהם הוא נעזר הם מעולם התוכן הבודהיסטי המסורתי. למרות זאת, בדבריו ישנה חכמה אנושית המתאימה לכל אדם, לא משנה מהיכן הוא מגיע או לאיזה זרם דתי או פוליטי הוא משייך את עצמו. דבריו מכוונים למכנה המשותף של כולנו כבני אנוש: אל הרצון לחיות חיים שמחים וחופשיים יותר, ולדרכים בעזרתן אנו יכולים לעשות זאת. כמה ימים לפני סיום הריטריט, הוא הסכים להעניק לי ראיון קצר.

המנזר בנוי על שטח רחב, מוקף במטעי אבוקדו, אפרסקים, פירות הדר ועצים נוספים

דוד – תודה רבה על ההזדמנות לדבר אג'אן. אני רוצה להתחיל עם כמה שאלות בקשר לאופן שבו אתה מלבד מדיטציה. דרך אחרת מאופן התרגול של הרבה אנשים במערב.

האם מדיטציה היא תרגול של "אי עשייה" כלומר של התבוננות, או תרגול של "עשייה" ? במילים אחרות, האם מדובר בדרך להתבונן על החוויה שלנו או האם זהו תרגול אקטיבי, בעזרתו אנו מנסים להשפיע על החוויה שלנו כדי להגיע למצבים מנטליים מסוימים ? אתה מלמד שיטה מאוד אקטיבי של מדיטציה.

טאניסארו בהיקהו – הנושא הזה מגיע ממסורת היער התאילנדי וכמו שאני רואה את זה, מהבודהה עצמו. בהוראות שלו למדיטציית נשימה, הוא אמר שאתה מאמן את עצמך לנשום בצורה מסוימת, עם כוונה מסוימת. ישנה סוטה אחת שבו הוא ממליץ לנזירים לתרגל מדיטציית נשימה ואחד מהם אומר, "אני מתרגל מדיטציית נשימה". אז הבודהה שאל אותו, "איזה סוג של מדיטציית נשימה אתה מתרגל?" הנזיר משיב, "אני מניח לכל הדאגות בקשר לעבר לעתיד, בזמן שאני נושם פנימה ונושם החוצה". הבודהה אומר לו שאכן ישנה סוג של מדיטציית נשימה שמתורגלת כך אבל היא לא מביאה את התוצאות הטובות ביותר.

​לאחר מכן הוא מפרט את 16 השלבים של מדיטציית הנשימה, בה אתה נושם בצורה באופן מסויים, מתוך כוונה מסוימת. זהו תרגול שאתה עושה: נושם בעזרת כל הגוף, מרגיע את תהליכי הגוף, לומד לנשום בצורה שגורמת לשמחה, נושם בצורה שגורמת לעונג, מפתח רגישות לאפקט שיש לנשימה הזו על התודעה, וכך הלאה. זוהי שיטה מאוד אקטיבית.

במסורת היער, אג'אן לי (מורה תאילנדי מוערך למדיטציה) מדריך לנשום באופן המאפשר לך לטפח תחושה של עונג. לאחר מכן אתה מתחזק את תחושת העונג הזו ונותן לה להתפשט לאורך הגוף ולהתחבר עם אנרגיות הנשימה בגוף. גם בקאנון הפאלי (אוסף חשוב של כתבים בודהיסטים עתיקים) מומלץ לפזר את תחושה העונג ברחבי הגוף לאחר שאתה מרגיש אותה. אז אג'אן לי מלמד בשורה אחת עם האופן שבו הבודהה לימד מדיטציה. כמו שאתה מבין, זוהי צורה מאוד אקטיבית, אבל זה לא רק "עשייה". כמו בכל מיומנות, אתה עושה משהו ואז מסתכל על התוצאות. אז מדובר על עשייה ואז התבוננות, ביחד. בעזרת היכולת להתבונן, אתה משנה את מה שאתה עושה, אם התוצאות הם לא כמו שרצית שהן יהיו.

עם הזמן, העשייה שלך הופכת למעודנת יותר. בסופו של דבר, התרגול יוביל אותך למקום בו אין עשייה בתודעה (מיינד) בכלל. אבל אתה מגיע לשם, לא על ידי כך שאתה אומר לעצמך לא לעשות שום דבר, אלה על ידי טיפוח של רגישות למה שאתה כבר עושה: על ידי שינוי ההרגלים שלך בנוגע לאופן שבו אתה מייצר את הנשימה שלך, התחושות הגופנית שלך ושאר האספקטים של המודעות שלך.

הבודהה ראה את התודעה כדבר מאוד אקטיבי.  אנחנו יוצאים לעולם ומחפשים דברים. תמיד יש פעולה רצונית לפני שאנחנו אפילו מודעים לדברים ברמה החושית, והפעולה הרצונית הזו משפיעה על התודעה. אז מה שאנחנו מנסים לעשות בזמן שאנו מתרגלים מדיטציה זה להבחין בפעולות הרצוניות האלו על ידי כך שאנו משנים אותן. כך נוכל לראות היכן התודעה מתנגדת לשינוי. זה נותן לנו מושג לגבי היכן ישנה היאחזות או תשוקה. זוהי הגישה שלמדו אותי וזוהי הגישה שאני מלמד.

דוד – אז יש לגשת אל תרגול המדיטציה כמיומנות, כלומר לנסות להשתפר ולהתקדם בעזרת המדיטציה.

טאניסארו בהיקהו – נכון

"בסופו של דבר, התרגול יוביל אותך למקום בו אין עשייה בתודעה (במיינד) בכלל"

דוד – נושא נוסף, חלק מהאנשים נוטים להפריד בין תרגול מיינדפולנס או ויפאסנה, ובין תרגול ריכוז, או מצבים של ג'אנה. שוב, באופן הלימוד שלך, ישנה מערכת יחסים בין ריכוז ובין מיינדפולנס. אחד מוביל לשני וגם עוזר לו להתפתח. אתה יכול לומר כמה מילים בקשר לכך ?

טאניסארו בהיקהו – בעיקרון, ישנם שני נושאים כאן. האחד הוא מערכת היחסים בין מיינדפולנס לריכוז. הבודהה אף פעם לא הגדיר את המושג מיינדפולנס כמודעות בלתי שיפוטית כלפי דברים. בשבילו, מיינדפולנס הוא פונקציה של הזיכרון האקטיבי שלך, הדברים שאתה מחזיק במודעות (הדברים להם את שם לב). ובהוראות שלו בנוגע לדרך שבעזרתה ניתן לכונן (לבסס) מיינדפולנס, הוא מדבר על הדברים השונים אותם ניתן להחזיק במודעות כדרך להגיע לריכוז. בשביל הבודהה, תשומת לב נכונה מובילה אל ריכוז נכון. למעשה, כשאתה מסתכל על הנוסחה שהוא נתן כדי לבסס תשומת לב נכונה, היא מורכבת מאיכויות כמו ערנות, התלהבות ומיינדפולנס. אתה מנסה להישאר ממוקד בדבר אחד ובאותו הזמן, להניח לכל הדאגות בנוגע לעולם החיצוני. זוהי הנוסחה שמסבירה כיצד להוביל את התודעה אל ריכוז.

חלק מהקושי להבין מיינדפולנס נובע מכך שישנה סוטה ארוכה על הנושא של מיינדפולנס ואנשים רבים מאמינים שהסוטה הזו מכסה את כל הנושא. אם אתה מסתכל על השאלות שנשאלות בתחילת הסוטה – וזאת הדרך של הבודהה להגיד לך בדיוק כמה מקיף יהיה הנושא בו הסוטה תעסוק – הוא שואל שאלות רק על החלק הראשון של הנוסחה: כלומר, רק על מהי המשמעות של להיות ממוקד בדבר אחד, כפי שהוא. זה הכל. הוא לא מתייחס אל שאר הנוסחה. כלומר, יש לחפש במקומות אחרים בקאנון הפאלי כדי להסביר את שאר הנוסחה.

​חלק מהאנשים, כשהם קוראים את הסוטה, לא מבינים את המסר שמשתמע מהשאלות הללו. הם חושבים שהסוטה אומרת להם לא לעשות שום דבר, בזמן שהם מתבוננים בתחושות מופיעות וחולפות, במצבים מנטליים מופיעים וחולפים. אבל אם אתה מבין את הדברים בהקשר הנכון, אתה מתחיל בכך שאתה רק מבחין בתחושות כפי שהן ואז נזכר בהוראות של הבודהה לגבי אילו תחושות כדי לטפח ואלו תחושות לא כדאי לטפח. לאחר מכן אתה מפתח באופן אקטיבי את התחושות שהוא ממליץ לפתח וזונח את אלו שהוא לא ממליץ לפתח. הדבר נכון גם לגבי מצבים מנטליים: אילו מצבים מנטליים הם מיומנים ויש לפתח אותם ואילו מצבים לא. אז לפי התכנית של הבודהה, מיינדפולנס היא פעולה הנעשית באופן נכון רק אם היא מובילה אל ריכוז נכון, כלומר אל ג'אנה.

​הנושא השני הוא היחס בין ויפאסנה ושאמאטה, או תובנה ורוגע (הרגעת התודעה). אין מקום בכתבים בו הבודהה מקביל בין ויפאסנה ומיינדפולנס. ויפאסנה היא תכונה של התודעה, היכולת לראות דברים בבהירות. למעשה, הוא בכלל לא מלמד טכניקת ויפאסנה אחת. כעקרון, הוא אומר שכדי להוביל את התודעה לג'אנה, אתה צריך מידה מסוימת של ויפאסנה. אתה צריך לראות תהליכים מנטליים בבהירות, ביחד עם שמטה, רוגע מסוים. ברגע שהתודעה מגיעה למצב של ג'אנה, אז ניתן להפוך את שני האיכויות למפותחות יותר. לכן הם עובדות ביחד.

​הדבר הקרוב ביותר שניתן למצוא בקאנון כהוראות לתרגול ויפאסנה הוא כשבודהה אומר שאם אתה אין לך מספיק תובנה, אלו הן השאלות שראוי שתשאל (כדי לטפח תובנה): שאלות בנוגע לכיצד ראוי להתייחס לתהליכים מנטליים וגופניים, על כך שיש להתייחס אליהם עם מידה של אבחנה (discernment). יש לעשות זאת בעזרת רוגע. אתה צריך להפוך את התודעה לשקטה במיוחד כדי להבחין בתהליכים האלו, כדי שתוכל להתחיל לשאול שאלות. חלק מהתשובות עוסקות בכך, כמובן, שיש להתייחס אל התהליכים האלו כאל נתונים לשינוי, כסבל (stress) וכ – לא אני.  במילים אחרות, לראות את הצדדים השליליים שלהם.

​אבל חשוב לראות גם את המשיכה שלנו כלפי המצבים האלו. יש קטע בו הבודהה מדבר על כך שישנם 5 שלבים כדי להגיע לתובנה. השלב הראשון הוא לראות את ההיווצרות של מצב לא מיומן כלשהו (מצב מנטלי לא מטיב כמו חמדנות, כעס, קינאה או חשש) – או לפעמים אפילו מצב מיומן שקשור לדרך – במילים אחרות, לראות מה גורם למצבים האלו להתהוות, מה מתחיל אותם. השלב השני הוא לראות כיצד הם חולפים. אתה מתחיל להבין שהמצבים האלו הם לא קבועים כמו שאתה חושב. אתה גם רואה שהם נוצרים כתוצאה מאירועים מסוימים, בגוף ובתודעה. השלב השלישי הוא לראות את הצדדים המושכים שלהם: מדוע אתה נמשך אליהם ? אחרי הכל, יש לנו יכולת בחירה. כאשר מצב לא מיומן מתהווה, אתה יכול להגיע כן או שאתה יכול להגיע לא. אבל מה הדימוי שיש בתודעה שלך ? מדוע אתה מתייחס למצב הזה כמושך או ראוי, מה גורם לך להגיד לו כן ?

​לאחר מכן אתה מגיע לשלב הרביעי, לראות את החסרונות. בשלב הזה אתה מתחיל לראות את הדברים כלא קבועים, גורמים לסבל וכ – לא אני. השלב החמישי הוא לראות את השחרור מהמצבים האלו, בשלב הזה אתה מטפח חוסר תשוקה, שמגיעה מההבנה שהחסרונות של המצבים המנטליים האלו, משמעותיים יותר מהיתרונות.

​השאלות האלו שאתה שואל על חמשת הנושאים האלו, בעיקרו של דבר, זוהי ויפאסנה. אתה יכול לעשות את זה במסגרת של ריכוז. בהתחלה אתה עושה את זה עם הדברים שמפריעים לריכוז שלך – כלומר המכשולים, המזהמים או הסחות הדעת שמופיעות בזמן התרגול – וכשאתה מסיים עם הבעיות האלו, אתה מחיל את הניתוח הזה על הריכוז עצמו, כדי שתראה שגם לריכוז יש חסרונות.

​אז הנושאים האלו מחוברים יחד. חוסר ההבנה לגבי המשמעות של מיינדפולנס, ההשוואה בין מיינדפולנס וויפאסנה וגם ההפרדה שלהם מתרגול של ריכוז, זה משהו שקרה במאה ה 19. אבל כשאתה רואה כיצד הבודהה באמת לימד את הנושאים האלו, אתה מבין שמדובר על תרגול כוללני אחד.

​דוד – אני יכול לראות באופן אישי, אחרי תרגול של 5 שבועות של השיטה הזו, את מערכת היחסים בין ריכוז ובן תובנה. זה דבר שהריכוז מאפשר לנו לעשות, לראות את הדברים כפי שהם. דבר נוסף באופן שבו אתה מלמד מדיטציה קשור לעונג שמגיע מתרגול של ריכוז. אתה נותן חשיבות גדולה לנושא הזה.

​טאניסארו בהיקהו – כן, הבודהה בעצמו נותן לנושא חשיבות גדולה. כפי שהוא אמר, יכול להיות שאתה רואה את החסרונות של מצבים לא מיומנים, כמו רדיפה אחרי סיפוק החושים, אבל אם אין לך אלטרנטיבה אתה עדיין תלך אחרי המצבים האלו. התודעה צריכה מקור בריא לשמחה, שלא קשור לסיפוק של החושים, כדי שלא יהיה לה תאבון למצבים האלו (מצבים מנטליים לא מיומנים). ברגע שאין בתודעה רעב כלפי המצבים האלו, היא יכולה לבחון אותם בצורה מאוזנת יותר.

​דוד – ישנם הרבה אנשים המתקשים להגמיש הרגלים מסוימים והעונג שמגיע מתרגול של ריכוז יכול לעזור להם לעשות זאת.

​טאניסארו בהיקהו – הוא מאוד עוזר (העונג). אתה כבר לא מזין את עצמך מהעונג שנובע מההרגלים הישנים האלו, בגלל שיש לך מקור טוב יותר לתזונה, המאפשר לך להתבונן על ההרגלים האלו בצורה מעט מפוכחת יותר ולהניח להם.

​דוד – קל יותר להיגמל מדברים שאינם מועילים בשבילך כשיש לך תחליף טוב.

​טאניסארו בהיקהו – נכון.

"ויפאסנה היא תכונה של התודעה, היכולת לראות דברים בבהירות"

דוד – בשנים האחרונות ישנה התעניינות גוברת בקשר למיינדפולנס ומדיטציה באופן כללי. ישנם מחקרים מדעיים רבים המפורסמים מדי שנה על הנושא וגם טיפולים מבוססי מיינדפולנס, כמו סדנאות מיינדפולנס להפחתת מתחים (MBSR) וטיפול קוגניטיבי התנהגותי מבוסס מיינדפולנס (MBCT). האם אתה חושב שמדובר בהתפתחות חיובית ?

​טאניסארו בהיקהו – זו התפתחות חיובית משום שאנשים לומדים לתרגל יותר סבלנות ואיזון נפשי, והרבה מהתרגולים האלו מסתכמים בכך. ללמוד כיצד להיות עם חוויה כלשהי מבלי להגיב, זה שוויון נפש. היכולת להיות עם דברים מבלי להגיב, זוהי סבלנות – והעולם זקוק ליותר סבלנות ואיזון מנטלי.

​לפני כמה שנים היה מפגש של הרבה מהתלמידים של אג'אן צ'ה (מורה תאילנדי מפורסם שהשפיע על מורים מערביים רבים) ובמפגש התלמידים נזכרו בזמנים שהם למדו לצידו. מהדיווחים שלהם בנוגע לאופן שבו הוא התייחס לקשיים של שלהם, אתה מתחיל להבין מה לדעתו הם הבעיות העיקריות של התרבות המערבית: חוסר של סבלנות ואיזון מנטלי. אלו היו שני הנושאים העיקריים אותם הוא לימד את התלמידים המערביים שלו.

​הבודהה בעצמו, כאשר הוא לימד את בנו, אפילו לפני שהוא לימד אותו כיצד לתרגל מדיטציית נשימה, אמר לו "עשה את התודעה שלך כמו האדמה. עשה את התודעה שלך כמו אש, מים, רוח". אלמנטים אלו אינם מגיבים לדברים שליליים. דברים דוחים נזרקים על פני האדמה, והאדמה אינה מגיבה. משתמשים במים כדי לשטוף דברים דוחים, והמים אינם מגיבים וכך הלאה.

​אז אני חושב שזה חלק גדול ממה שתוכניות כמו MBSR עושות, מלמדות סבלנות וכיצד לאזן את התודעה. התלונה היחידה שיש לי על הנושא קשורה לאון שבו הם משתמשים במילה "מיינדפולנס". הם לא מלמדים מיינדפולנס, הם מלמדים איזון מנטלי. חלק מהאנשים אומרים שהסדנאות לא עוזרות להם. זה בגלל שהם תרגלו מיינדפולנס 1.0 אבל לא מיינדפולנס 2.0. ישנו צעד נוסף. ברגע שאתה לומד כיצד לקבל דברים, אתה מבין שאתה עדיין יכול לסבול מהם, גם אם קיבלת אותם. הצעד הבא הוא להיכנס עמוק יותר ולהבין מהן הסיבות לסבל.

​דוד – אז אתה חושב שבשביל הרבה אנשים זהו צעד ראשון חיובי, כלומר להתחיל את הלימוד עם תרגול של סבלנות ואיזון מנטלי ?

​טאניסארו בהיקהו – כן, מפני שאם הם לא מסוגלים להיות סבלנים יותר הם לא יכולים להתקדם לצעד הבא, שהוא להבין מה ניתן לעשות עם מצבים מנטליים לא מיומנים.
דוד – בשנים האחרונות ישנם שיטות טיפול מבוססי מיינדפולנס הנחשבים לגל השני של טיפולים מהסוג הזה. השיטות האלו משלבות תרגולים נוספים כמו חמלה, נדיבות ומודעות במערכות יחסים, אבל אין בתכניות האלו אזכור לתורה הבודהיסטית. אתה חושב שזה צעד חיובי ?

​טאניסארו בהיקהו – כל עוד אנשים לומדים להיות סבלניים ומאוזנים, מדובר על התקדמות חיובית. שוב, לי מפריע הבלבול במונחים. בנוסף, כמו שהזכרת קודם, בקשר למחקרים המדעיים שנעשו: ישנם כמה מטה אנליזות שמראות כי הרבה מהמחקרים בקשר למיינדפולנס לא היו מאוד איכותיים. אז חלק מהאנשים אומרים "כל העניין הזה בקשר למיינדפולנס לא באמת מוכח מחקרית". הדברים האלו לא מוסיפים כבוד לתורה הבודהיסטית, לכן אני חושב שהם צריכים להחליף את השם של הסדנאות האלו. זו התלונה היחידה שלי.

​הבודהה מעולם לא דרש מאנשים להפוך להיות בודהיסטים. הוא פשוט הציע להם שיטת תרגול שיכולה להיות מטיבה בשבילם. לדעתי יש משהו סכיזופרני בחלק מתנועות המיינדפולנס האלו. מצד אחד הם טוענים שמיינדפולנס קיים כבר 2,500 שנים ו 2,500 שנים של תרגול מוכיחים שמיינדפולנס מועיל, אז הם משתמשים בסימן ההיכר של הבודהה, אבל מצד שני הם אומרים שהתרגול הוא חילוני ולא דתי.  לא ניתן לומר שהמונח מיינדפולנס שייך למישהו. אם חלק מהאנשים מעוניינים להיעזר בתרגול כדי לשפר את מערכות היחסים שלהם או את הרגלי העבודה שלהם, זה בסדר. חלק אחר מהאנשים, בעקבות התרגול, ירצו להתעמק בנושא ולגלות עניין בהקשר הבודהיסטי. הנשימה לא שייכת לבודהיזם, מיינדפולנס לא שייך לבודהיזם. אם אנשים יכולים להפיק תועלת מכך, זה בסדר. אני דואג בקשר לבלבול שנוצר בקשר למיינדפולנס ולדרכים השונות בעזרתן ניתן לתרגל.

"הנשימה לא שייכת לבודהיזם, מיינדפולנס לא שייך לבודהיזם. אם אנשים יכולים להפיק תועלת מכך, זה בסדר"

דוד – בגלל הפופולריות של מיינדפולנס, יותר אנשים פונים אל תרגול מדיטציה כדי לפתור קשיים אישיים. מצבים שליליים כמו דיכאון, כאבים כרוניים, חרדה ופוסט טראומה. באחד משיחות הדהרמה שלך שמעתי אותך אומר שמדיטציה היא לא הפתרון לכל הקשיים בחיים. באילו מצבים לדעתך לא מומלץ להיעזר במדיטציה כאפשרות הטיפול הראשונה, או אולי בכלל ?

​טאניסארו בהיקהו – ישנם אנשים שזקוקים ליותר ביטחון עצמי ולדימוי עצמי גבוה יותר לפני שהם מוכנים לתרגל מדיטציה. במקרים האלו, כדי להתחיל עם תרגול של נדיבות ומוסר. מדיטציה לא תועיל לאנשים עם בעיות פסיכוטיות. יש צורך במישהו שיהיה לצידם בזמן התרגול, כדי להשגיח עליהם ולתת את הדעת בקשר לנושאים שעלולים להופיע. אז לאנשים עם בעיות פסיכוטיות ולאנשים סכיזופרנים לא כדאי לתרגל מדיטציה. אנשים עם בטחון עצמי נמוך צריכים אספקטים אחרים של התרגול קודם כל, כמו נדיבות ומוסר. אלו הם שלושה מצבים שאני יכול לחשוב עליהם כרגע.

​דוד – מה בנוגע לאנשים שעברו טראומה כלשהי, כדאי להם לתרגל מדיטציה ?

​טאניסארו בהיקהו – זה אינדיבידואלי. חלק מהאנשים זקוקים לייעוץ פסיכולוגי בשלב הראשון, כדי שיוכלו להתמודד עם זיכרונות טראומטיים שעלולים להופיע בזמן התרגול. חלק מהאנשים מתקשים מאוד ליצור קשר עם הגוף שלהם, בגלל התעללות מינית או התעללות פיזית שהם חוו כילדים. אני מכיר אישה אחת שאמרה לי כי במשך שנים היא לא יכלה לחוש את גופה, את הנשימה שלה, בכלל. היא הצליחה להתמודד עם חלק מהזיכרונות הטראומתיים בילדותה ולהרגיש בטוחה בתוך הגוף שלה מחדש רק לאחר שהיא דיברה עם עובדת סוציאלית, שהדריכה אותה כיצד להתמודד עם חלק מהקשיים בקשר לגוף שלה. אז מדיטציה היא לא תרופת פלא. חלק מהאנשים צריכים להתגבר על קשיים כאלו ורק אז ניתן להכיר להם את תרגול המדיטציה.

​דוד – אז שיטות טיפול אחרות כמו פסיכותרפיה או טיפול קוגניטיבי התנהגותי ?

​טאניסארו בהיקהו – מה שעוזר.

דוד – להרבה אנשים מערביים קשה לתרגל בישיבה, בגלל המזג שלהם או בגלל שדעתם מוסחת בקלות. בשבילם, כדאי להגיע לתרגול המדיטציה בישיבה דרך עבודת גוף, כמו למשל תרגול של יוגה או צ'י גונג. אתה חושב שזו אפשרות טובה ?

​טאניסארו בהיקהו – כן. זה יכול להיות מועיל בשבילם להבין כיצד הם מחזיקים את הגוף שלהם, את האנרגיה בגוף שלהם, ככה תהיה להם אלטרנטיבה טובה למצב הקיים. אנשים רבים לא מודעים לכך שישנה דרך אחרת. הם חושבים שהגוף שלהם הוא פשוט כפי שהוא. בשבילם, תרגולי יוגה או צ'י גונג יכולים לשפר את הרגישות לגוף שלהם. לאחר מכן, יכול להיות שהם ימצאו עניין לתרגל בעזרת הנשימה.

​אבל רק משום שדעתם מוסחת בקלות, זה לא אומר שהם לא צריכים לשפר את הריכוז שלהם. אג'אן פואנג (מורה תאילנדי ידוע) אמר שישנם שני סוגי אנשים שמגיעים ללמוד מדיטציה: כאלו שחושבים יותר מדי וכאלו שלא חושבים מספיק. אין אמצע. האנשים שחושבים יותר מדי, זקוקים לטפח את הריכוז שלהם, הם כבר מספיק סקרנים אז אין צורך לעודד את החלקים האלו של התודעה שלהם בהתחלה. אבל כן כדאי לעודד אותם להבין מדוע הם מתקשים להטות את התודעה שלהם אל עבר מצבים של ריכוז.

​דוד -אז אנשים שמתקשים להתיישב עשויים להרוויח מתרגול תנועתי בהתחלה.

​טאניסארו בהיקו – כן. ואם אתה מצליח לגרום להם לשבת, אז תרגול בעזרת אנרגיות הנשימה בגוף יכול להועיל להם. הם מבינים שיש משהו שאפשר לעשות כאן. לא מדובר על ישיבה סתמית ללא עשייה כלל, זה ישעמם אותם. תעודד אותם לשים לב למה שקורה בזמן השאיפה, היכן בגוף ניתן להרגיש את הנשימה והיכן לא ניתן להרגיש אותה ? היכן הנשימה מרגישה נוחה והיכן היא לא מרגישה נוחה ? אלו שאלות שיכולות לעניין אותם, לעורר את הסקרנות שלהם.

"אנשים רבים לא מודעים לכך שישנה דרך אחרת. הם חושבים שהגוף שלהם הוא פשוט כפי שהוא. בשבילם, תרגולי יוגה או צ'י גונג יכולים לשפר את הרגישות לגוף שלהם"

דוד – אג'אן ג'ף, אנשים רבים חיים בקצב מהיר ולא נמצאים בקשר עם הגוף שלהם ועם החוויה הפנימית שלהם. האם לדעתך מדיטציה היא מיומנות רלוונטית במיוחד, בהתחשב באורח החיים המערבי שלנו ?

​טאניסארו בהיקהו – ללא ספק זוהי מיומנות נחוצה יותר. רואים יותר ויותר אנשים מגיעים לתרגול עקב כך. למשל במדינה כמו תאילנד, למרות שתרגול המדיטציה היה זמין במשך מאות שנים, אנשים רגילים לא ממש התעניינו בו. אבל עכשיו הם כן מתעניינים. קצב החיים בהרבה מהערים הגדולות באסיה הוא מהיר לא פחות, או אפילו מהיר יותר, מאשר בערים מערביות רבות. אז אנשים מתעניינים בתרגול שיכול לעזור להם להירגע מעט ולחדש את הקשר עם הגוף שלהם. לכל הפחות, הם מתעניינים בדרך לשמור על היציבות הנפשית והשפיות שלהם. הם זקוקים לפסק זמן מכל העיסוקים האלו עם הטלפונים הסלולריים שלהם וכך הלאה.

​דוד – בהתחשב בכל הגירויים השונים סביבנו בכל רגע נתון, נראה שהיכולת לנהל את הקשב שלנו בצורה מטיבה היא אחת המיומנויות החשובות ביותר בחיים כיום.

​טאניסארו בהיקהו – מדיטציה היא מושלמת לכך, בגלל שמהות התרגול היא להפנות את תשומת הלב אל עבר מצבים מנטליים מטיבים. התרגול מאפשר לך להתבונן בתודעה שלך בצורה ישירה כדי שתוכל להבין את התודעה שלך. בנוסף, היכולת לנהל את תשומת הלב מאפשרת לך ללמוד כיצד להתמודד עם מצבים לא מטיבים בצורה מעודנת יותר. אנשים רבים, כשהם שמים לב למשהו בעצמם שהם לא אוהבים או מתביישים בו, פשוט יכחישו אותו. השיטה הזו לא עובדת. אתה מקבל מושג טוב לגבי איך ניתן לשלוט בתודעה, כשאתה לומד כיצד להתבונן בנשימה ובתודעה שלך, בעזרת תרגול המדיטציה. וזה מבלי לנסות לשלוט על החוויה שלך בצורה מוגזמת מדי. אתה עושה זאת בצורה מיומנת ולא על ידי הפעלה של כוח.

​דוד – שמעתי אותך אומר פעם שמדיטציה היא המיומנות האולטימטיבית.

​טאניסארו בהיקהו – התרגול מלמד אותך את התכונות הבסיסיות שיעזרו לך בכל המיומנויות האחרות בחיים: כיצד להיות ערני, קשוב, מרוכז ולהפעיל שיקול דעת. התכונות האלו הם הבסיס למיומנויות אחרות. מדיטציה עוסקת בבעיה גדולה יותר יחסית לנושאים אחרים. התרגול עוסק בנושא הסבל בחיינו: מדוע אנחנו יוצרים סבל בחיינו למרות שאנחנו לא רוצים לעשות זאת. ברגע שאתה פותר את הבעיה הזו, כל שאר הבעיות שלך נפתרות מעצמן.

"אנשים מתעניינים בתרגול שיכול לעזור להם להירגע מעט ולחדש את הקשר עם הגוף שלהם"

דוד –  אחד האתגרים הגדולים שעומדים בפני מודטים רבים הוא כיצד ניתן לשמור על האיכות של המיינד, על השקט, התובנות והיציבות שמגיעים מתוך התרגול הרשמי גם בחיי היום יום: במשרד, עם המשפחה, במערכות היחסים בחיינו …

​טהאניסארו בהיקו – חלק מהתשובה קשורה לערכים המתלווים לתרגול המדיטציה ולא רק לתרגול עצמו. אתה מבין שאיכות החיים שלך תלויה במידה רבה באופן שבו אתה ניגש לעולם החיצוני, כיצד אתה מחפש מידע חיצוני ואיך אתה מכניס אותו פנימה. הלימוד של הבודהה בנושא הזה קשור לריסון של החושים. כשאתה מסתכל או מקשיב למשהו אתה חייב לשאול את עצמך: "מדוע אני מסתכל על זה, מדוע אני מקשיב לזה?" "האם זה רק מתוך סקרנות?" ובאותו הזמן, כשאתה מסתכל או מקשיב למשהו, כיצד התודעה מגיבה לכך, מה זה מפתה אותך לעשות ?

​כשאתה מסתכל על דברים בצורה מסוימת,  האם זה רק מחמיר את התאווה או את הכעס שלך עוד יותר ? במקרה שכן, אתה צריך להסתכל על הדברים בצורה אחרת, כזו שיכולה באמת לתרום לרווחה הפנימית שלך. אז אתה בוחן את המעורבות שלך בעולם. בהתחשב בעובדה שאתה יוצא אל העולם כדי למצוא דברים מסוימים, מה אתה מחפש ?

​דוד – אז דרך אחת היא לטפח את האיכות הסקרנית הזו של התודעה גם במהלך היום ולא רק בתרגול הרשמי ?

​טהאניסארו בהיקו – כן. כדאי גם לקחת הפסקות מדיטציה קצרות במהלך היום, רק למשך דקה אחת או שתיים כדי ליצור קשר עם הנשימה ולבדוק מה קורה בפנים. זה יכול להזהיר אותך. אם קורה משהו לא מטיב, אתה יכול להבחין בכך מוקדם ולא לתת לזה להתפתח.

​באותו הזמן, אתה יכול להשתמש בתרגול המדיטציה כדי להתמודד עם החיים היום יומיים. אם אתה יודע שישנו מצב מאתגר בעבודה למשל, אתה יכול להקדיש את חמש הדקות האחרונות של תרגול הרשמי שלך ולחשוב כיצד להתמודד עם המצב הזה בצורה הטובה ביותר. ככה אתה רואה שישנו קשר בין המיומנויות שאתה מפתח על הכרית ובין המצבים השונים בחיים שלך.

​אם אתה נמצא בפגישה ולא נדרש ממך להגיב, אתה יכול פשוט לשבת ולהקשיב. זוהי הזדמנות מצוינת פשוט להיות עם הנשימה. אף אחד לא צריך לדעת. אתה יכול להתמוגג מעונג בזמן ששאר האנשים מתעצבנים מהישיבה. אבל באותו הזמן, אתה עדיין שם לב למה שקורה סביבך. לפעמים אתה יכול להבחין בדינמיקה שבחדר באופן ברור יותר, בגלל שאתה לא מגיב בצורה הטיפוסית שלך למה שקורה. ככה אתה יכול להוביל את השיחה לכיוונים מועילים יותר.

​דוד – אני מודה לך על ההזדמנות להגיע לכאן לתרגל וגם על הראיון הזה.

​טהאניסארו בהיקו – אין בעד מה.




נשלח ב כללי