שני ציורים ביום [יום 4]
איך שהזמן רץ. אלה שני הציורים שלמעלה פרסמתי (בפייסבוק) אתמול. כל יום שניים, עד שאצא מהבידוד.
שבילים בהולנד היפנטו אותי. לאן הם מובילים. האופק שם כל כך שטוח ורחוק. הלכתי והלכתי. יש שם תחושת מרחב וחלל ואור אחרים לגמרי מאשר כאן. כשאני הולך ביער בכרמל, העצים קטנים, דחוסים, הכל צפוף ואפל ומקסים בדרך אחרת.
לצייר זה לראות. ולהמציא את העולם מחדש.
למה כל מה שאני קוראת אצלך זה אני, אני,ואני זה בקטע של מודעות עצמית? זה חלק מהתאוריה? להאדיר את האגו?
היי רני,
כניראה שזה מה שאת קוראת.
אבל אני לא בטוח בכלל שאת באמת שואלת שאלה כאן.
נדמה לי שאת פשוט רוצה להגיד שאת לא מרוצה מזה.
זה בסדר.
אסף