Similar Posts

  • על הסכנות הגלומות במיינדפולנס

    מאוד חשוב שהעולם המדעי, והעיתונות שמדווחת על המחקר, ישמרו על סטנדרטים גבוהים בכל הנוגע לתועלת, לאי-התועלת, ולסכנות הגלומות במיינדפולנס, כמו שהם אמורים לעשות עם כל התערבות רפואית או פסיכולוגית אחרת. אלפי מאמרים בכתבי עת מדעיים דנים בשורה של תועלות המלוות אימון במיינדפולנס, אך מעט מדי נכתב על הסכנות, או למי זה לא מתאים. מבחינה מדעית, אנחנו רחוקים מלשמוע את המילה האחרונה.

  • קישורים לכתבות על שפת הקשב לילדים

    שפת הקשב היא תוכנית להוראת מודעות קשובה לילדים שפותחה על ידי שימי לוי ישובי. בימים אלה נפתחת ההרשמה לתוכנית הכשרה לאנשי מקצוע מתחום החינוך. פרטים יקושרו כאן בהמשך. ההכשרה בשיתוף מרכז מודע, המרכז הבינתחומי הרצליה, אשר מעניק תעודה למסיימים בהצלחה. קישורים לכתבות וסיקור אודות התוכנית בעיתונות הישראלית כתבה בערוץ 2                www.bit.ly/keshev-video כתבה בעיתון הארץ        …

  • רשמים אישיים מכנס Wisdom 2.0

    כנס Wisdom 2.0 התקיים ביום חמישי האחרון בשפיים. למי שלא מכיר, האירגון העולמי שמאחורי הכנסים האלה שם לו למטרה לחבר בין עסקים טכנולוגיה ומסורות קונפלטיביות, במיוחד מיינדפולנס. זה התחיל בעמק הסיליקון, עם העניין הרב שהנושא מעורר בעסקים גלובליים ואך טבעי שהעניין יגיע לסטארט-אפ ניישן הקטנה במזרח התיכון. קל להבין את העניין של חברות כמו גוגל…

  • תוצאות סקר המיינדפולנס בישראל

    ביום העיון בנושא "טיפול מבוסס מיינדפולנס – מהמוח אל הקליניקה" שהתקיים במאי 2013 במהלך ביקורו של ג'ון קבט זין, הצגתי תוצאות מסקר שערכתי על השימוש במיינדפולנס בישראל. כ80 איש ענו על הסקר והעידו שהם משתמשים במיינדפולנס במסגרת טיפולית או מקצועית אחרת. המשיבים אליהם פניתי במייל, פייסבוק, ודרך רשימת התפוצה של מרכז מודע, נותנים לנו תמונת…

  • מדדי האושר של ישראל 2016 – הסבר טכני

    ישראל בת 69 ואפשר להיות גאים בה. תוך זמן קצר, וכנגד הרבה קשיים, נוצרה כאן מדינה מוצלחת למדי, מתקדמת למדי, בטוחה למדי למי שהתמזל מזלו להיות אזרח בה. כל זה משתקף בדו"ח האושר העולמי שמשרטט מדרג של מדינות העולם לפי רמת האושר של תושביהן. המדרג מבוסס על שאלה פשוטה ששואלים מדגם מייצג של תושבי ישראל:…

  • על אושר והנאה – אפיקורוס והבודהה

    אפיקורוס היה בלי ספק אחד המורים הגדולים ביוון העתיקה. הוא חי בין השנים 270-341 לפני הספירה, קצת אחרי ימי הבודהה, וגם הדרכתו כוונה לטפח אצל תלמידיו את הכרת המציאות שתאפשר לאדם למצוא את הדרך הנכונה להגיע אל האושר. כמו אצל הבודהיסטים, עיקר העיסוק הוא באדם ובדרכו אל שחרור מסבל, כשתמונת העולם הפיסיקלי עצמו מישנית למשימה הזו. ההיררכיה בין ההנאות השונות שתורמות לאושר ולסבל היא חלק מרכזי בהגות שלו, ובניגוד אולי למסורות דתיות שכירסמו בחשיבות של הנאה, הוא מציג גישה מדוייקת ורעננה. אין לי ספק שבלב הדברים אין סתירה בין הגישה הזו לחיים, לבין הגישה של הבודהה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *