לצחוק את המוות ולבכות בלידה
סיפורים מהבטן: סיפורי לידה ועצות מעשיות לנשים בהיריון. דסי אלעד – דולה. הוצאה עצמית: 2017
בשבועיים האלה ליוו אותי שני ספרים. אחד עוסק במותה וחייה של יעל שמחה פזואלו – היומן "למקרה שלא אהיה בסביבה" שיצא לאור בכתר. השני הוא סיפורי הלידה של דסי אלעד. חוויית קריאה שונה מאוד.
אני יודע, אני גבר וקראתי סיפורי לידה. למעשה, קיבלתי את הספר מבן זוגה של דסי, מורה הדהרמה וחברי ערן הרפז. מיד נתתי אותו לאשתי. אבל אחר כך פתחתי מתוך סקרנות ולא יכולתי להפסיק לקרוא. לא רק שלא יכולתי להפסיק לקרוא, לא יכולתי להפסיק לבכות בכל פרק ופרק (לפי אתר האינטרנט של דסי, אני לא היחיד). הסיפורים מרגשים בצורה שרק לידה יכולה להיות מרגשת – על עומק המשמעות של כניסת אדם חדש לעולם המשונה, הנורא והנפלא הזה.
דווקא כאן, הקריאה היא כמו קריאה בפרק הראשון של טרגדיה יוונית. לידתם של התינוקות, המסירות אין קץ של ההורים הגיבורים והמיילדות המלאכיות, הם המאמץ חסר הסיכוי שלנו נגד הזרם. הלידה היא התנאי המקדים מחלה, סבל, ומוות. אולי בגלל זה המעשה הירואי כל כך. טרגדי, מדהים, חזק ואנושי כל כך.
דסי מצליחה באיזו דרך קסומה להעביר דרכה את היופי והאימה, הכוח והמסירות שכרוכים בכל לידה ולידה. אפשר לקרוא את זה כספר הדרכה, כי היא בחרה סיפורי לידה לפי תימות ונושאים שעשויים לעניין הורים צעירים: לידה נרתיקית אחרי קיסרית, תזונה, זכויות היולדת, טראומה, וכולי. אבל בשביל זה כל זה לא רלוונטי עוד. את הילדים שלי כבר ילדתי, בעזרתה הנדיבה של אשתי כמובן, שממש היתה איתי בחדר הלידה כל הזמן!
אז בכל פרק בספר נזכרתי בשתי הלידות של הילדים שלי, על הקושי, החן, הכאב, המסירות, והפלא הלא מובן שמתוך אישה יוצא אדם חדש וקטן שמפעיל בתוכך מנגנונים עתיקים של קשר והתעלות. התמלאתי שוב תודה לאל שהביא אותנו לאנגליה, ולצוות בית החולים שאפשר לנו אז את מה שאפילו היום קשה להשיג בבתי חולים בישראל – לידה טבעית במים, וללא נוכחות רופא.
אני חושב עכשיו על ההזדמנות הנדירה הזו. אני לא חושב שעוד מישהו יזמין אותי להשתתף בלידה. דסי אלעד תמכה והשתתפה במאות לידות. איזו זכות. הלידות שהייתי בהן, הן כניראה הראשונות והאחרונות (אבל תפתיעו אותי! אפשר בכלל להיות דולה גבר? אח מיילד? על השאלה הזו הספר אינו עונה).
סיפורי הלידה כתובים באופן מקסים, ישיר, מלא אמפתיה וחום, ומציעים אלטרנטיבה אמיתית ומרפאה לטקסטים השגורים שמוטחים בפניהם של הורים צעירים ומפוחדים. כל אחד צריך שתהיה דסי כזו לצידו לקראת ובזמן הלידה. והספר גם מסביר היטב את התפקידים השונים של המיילדת ושל הדולה, ומציע מגוון של מודלים ואפשרויות ללידה בבית חולים ובבית.
מעבר לזה, זו תזכורת נפלאה לשני הדברים שאנחנו שוכחים, ושיכחתם מעוורת אותנו. עובדת לידתנו שהיא התנאי לעובדת מותנו. שני הצדדים האלה של החיים, שביניהם אנחנו נאבקים את המאבקים הקטנים שלנו, לובשים צורה ופושטים אותה, נאחזים ומתקוטטים. התרבות שלנו יכולה להנות מיותר תשומת לב חומלת ונאורה לזמני הכניסה והיציאה מהעולם.
***
לרכישת הספר ישירות מהאתר של דסי אלעד וחנויות שונות: לינק >>