איך מוצאים מורה טוב למיינדפולנס?
איך יודעים אם מורה למיינדפולנס הוא מורה טוב? זו אחת השאלות ששואלים אותי הכי הרבה. השאלה הזו, למעשה, נשאלת בהרבה תחומים אחרים. כיצד יודעים שמורה בבית ספר יסודי הוא מורה טוב? כיצד יודעים אם רופא או פסיכולוג הם טובים?
באופן מפתיע, רוב הילדים בכיתה יודעים טוב מאוד מי המורים הטובים ומי לא. גם רוב ההורים יכולים לדעת. לכן ההמלצות האישיות, מפה לאוזן, הן כלי מאוד חשוב. אבל המלצות אישיות אינן תמיד זמינות ואינן תמיד אמינות מספיק. בתחומים מקצועיים יש כלי הערכה, הדרכה, ופיקוח שאמורים לשמור על האיכות והיושרה בתחום. כשהתחום מתפתח נוצרים מנגנונים שמאפשרים לדעת מי בעל הכשרה מתאימה, וכישורים מתאימים לתפקיד.
עם ההתפתחות של תחום המיינדפולנס בעולם החלה להווצר דרישה למנגנון כזה. מטבע הדברים, התחום מושך אליו מורים ומטפלים מכל מני סוגים, עם או בלי הכשרה, עם או בלי נסיון, ועם או בלי כישורים מתאימים. כיצד נדע אם תהליך ההכשרה מוביל את המשתתפים לשיפור באיכות ההוראה? על פי אילו קריטריונים בכלל מודדים את זה?
קריטריונים להערכת ההוראה, (קל"ה), או בשמו הלועזי MBI:TAC הוא מודל כזה שפותח על ידי צוות מורים וחוקרים בכירים בראשות ד"ר רבקה קריין במרכז למחקר והוראה של מיינדפולנס באוניברסיטת בנגור. לפני כשנה נסעתי לאנגליה כדי להשתלם בשימוש במודל הזה, והחודש ד"ר קריין הגיע למכון מודע כדי ללמד אותנו עוד עליו.
כיצד המודל עובד?
המודל מורכב משישה תחומים שמורה למיינדפולנס אמור להתפתח בהם. אם אינך חזק בחלק מהתחומים האלה, סימן שעליך להעמיק משהו בלמידה שלך כמורה. הנקודה הזו היא בעיני החשובה ביותר, כי היא מזכירה לכולנו שמורים למיינדפולנס אינם מוצרים מוגמרים או גורואים מושלמים, אלא גם תלמידים שממשיכים להתפתח כדי שיוכלו לתת שירות טוב יותר לאנשים שבאים ללמוד. המודל מיוחד ומוצלח כיוון שהוא נותן שמות מדוייקים מאוד לאותם דברים שצריכים להתפתח.
לפני שאכנס לפרטים, הנה כמה דוגמאות שימחישו את המורכבות והחשיבות של המודל הזה. למשל, ברור לנו שמורה טוב הוא מורה שמקיים יחסים בינאישיים טובים עם התלמידים; מורה טוב הוא מורה שמגלם בגופו ובהתנהגותו מיינדפולנס, ולא רק מלמד את זה באופן תיאורתי; מורה טוב, כמובן, מכיר את החומר שהוא מלמד, ומיומן באמצעי הוראה שונים. אלה דוגמאות לאותם תחומים שעליהם המודל מצביע, ובאמצעותם אפשר גם לעזור למורים להתפתח, וגם לבחון האם ההתפתחות שלהם הגיעה לרמה מספקת.
הנקודה האחרונה חשובה מאוד להמשך התבססות תחום המיינדפולנס כתחום רציני, מקצועי, טיפולי וחינוכי. רק אם נוכל לדעת לבדוק את איכות המורים, נוכל להמליץ עליהם בלב שלם לאירגונים כמו משרד החינוך או משרד הבריאות, ולציבור הישראלי בכלל. מסיבה זו מכון מודע התחיל השנה בתהליך של הסמכה למורי מיינדפולנס, ובעתיד נפרסם רשימה של המורים שעברו התהליך הקפדני הזה, ועומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר.
מה כוללים הסטנדרטים האלה?
תחום 1 כולל את כיסוי, קצב, ואירגון הלו"ז בשעור. ברור שמי שמלמד MBSR או MBCT או כל התערבות אחרת, מצופה ממנו לעקוב אחרי ההגיון של הקורס לפי שלביו השונים, אך גם לגלות גמישות לפי צרכי הקבוצה. מורה מיומן עושה זאת כמעט בלי לשים לב. מורה בתחילת דרכו עדיין לומד כיצד ללמד.
תחום 2 כולל את היחסים הבינאישיים עם משתתפי הקבוצה. מורה מיומן יודע כיצד ליזום קשר מיטיב עם התלמידים שלו, ולתת מענה פתוח וחומל, מודע, קשוב, ואמפתי.
תחום 3 – גילום של מיינדפולנס. זה אולי התחום החשוב ביותר, הכולל את ההתנהגות הלא מילולית של המורה, שמדגימה באופן חי ואותנטי את איכויות המיינדפולנס שהוא מבקש ללמד. הוא משרה תחושה של נינוחות, סקרנות, פתיחות, חוסר מאמץ, וקבלה באופן טבעי, ומשמש כמודל ולא רק כמרצה.
תחום 4 – הנחייה של תרגול מיינדפולנס. להנחות תרגולי מדיטציה זו אומנות שאפשר לשכלל ולפתח. יש אלמנטים שונים שצריכים להיות נוכחים בתרגולים שונים (לדוגמה בסריקת גוף, לעומת מודעות לנשימה), ויש את אופן ההנחייה והדגשים שרלוונטיים לכל שלב בהתפתחות הלמידה ומה שרלוונטי ללומדים ברגע נתון.
תחום 5 – העברה של נושאי הקורס באמצעות חקירה והוראה דידקטית. קורסי מיינדפולנס אינם קורסים במדיטציה. הם משתמשים במדיטציה כדי ללמד מיומנויות נפשיות או קוגניטיביות מסויימות, באופן שמותאם לאוכלוסיות שונות או צרכים שונים (למשל הפחתת מתחים או מניעה של דכאון). המיומנות בהעברה של נושאי הקורס, נושאי השיעורים, היא מיומנות מיוחדת. מורה למיינדפולנס לא יסתפק במצגת שקפים או הקראה של חומר תיאורתי. נדרשת ממנו מיומנות גבוהה ביותר ביצירת תהליך הלמידה הפנימי אצל המשתתפים בקורס.
תחום 6 – החזקה של סביבת למידה קבוצתית. בכל קורס תתקיים דינמיקה קבוצתית מסויימת, והמיומנות של החזקת הקבוצה וסביבת הלמידה היא חלק ממה שנדרש ממורה טוב.
כל הבוגרים של מכון מודע למיינדפולנס מדע וחברה קיבלו הכשרה טובה. כדי להתקבל לתוכנית הם היו צריכים להציג רקע רב בתרגול והבנה של מיינדפולנס. אבל איך בכך די. קריטריונים להערכת ההוראה (קל"ה) יעזרו לנו בשנים הקרובות להטמיע את הסטנדרטים ולדאוג שכל המורים עומדים בהם, ויעזרו למורים עצמם לזהות את אותם איזורים בהם הם צריכים להמשיך ולהתפתח כדי לתת את השירות הטוב ביותר לתלמידים שבאים ללמוד.
לקריאה נוספת
- המדריך המלא לקריטריונים באנגלית [PDF], באתר של אירגון הגג למורי מיינדפולנס בבריטניה
- המדריך (מקוצר) בתרגום לעברית [PDF] של אסף פדרמן
