מיינדפולנס והמוח הפלסטי
מאמר של נאוה לויט בן נון ואורן ארגז פורסם בכתב העת "הד החינוך" פברואר 2016.
"התפוצה ההולכת וגדלה של מיינדפולנס בשדה החינוך מקבלת תמיכה מדעית ממחקרי מוח עכשוויים. אלה עומדים על שיפור ויסות הקשב והרגשות של המתרגלים, כמו גם על היכולת של תרגול לפתח אמפתיה, חמלה ורגישות אתית.
…
מיינדפולנס פירושו להתייחס ברצינות רבה לאמירה "דע את עצמך", משום שבמהות התרגול עומד הניסיון לבוא במגע עם מצבנו המנטלי.
…
אפשר לזהות בשילוב של מיינדפולנס בחינוך, מגיל גן ועד לחינוך הגבוה, שני כיוונים עקרוניים: א. מענה לקשיים "מונעי למידה" — גישה פרקטית־פרגמטית זו תראה במיינדפולנס כלי לטיפול בבעיות כגון קשיי קשב וריכוז (מאובחנים ולא מאובחנים) וקשיים בוויסות עצמי, קשיים בניהול כיתה, אלימות ואגרסיה וכיוצא באלו גורמים "מונעי למידה".
מיינדפונלס במקרה זה הוא כלי פדגוגי שמניח את התשתית ללמידה והוראה בכיתה ומקל את עבודת המורה.
ב. למידה חברתית־רגשית (לח"ר social-emotional learning ) — גישה זו רואה במיינדפולנס מרכיב בתכנית לימודים חברתית־רגשית. בשלושים השנים האחרונות התפתח בארצות הברית תחום הלח"ר מתוך הבנה שנדרש טיפוח פרואקטיבי של מיומנויות חברתיות רגשיות כחלק בלתי נפרד מתפקידיו של בית הספר. לח"ר מתמקדת בחמישה תחומים: ניהול שלי את עצמי, מודעות עצמית, מודעות לסביבה, קבלת החלטות אחראית ופיתוח מערכות יחסים בריאות עם האחר.
להמשך קריאה ראו מסמך PDF
