נוף מחייך. שני ציורים ביום [יום 3]
הנוף הזה חייך אלי אז ציירתי אותו פעמיים. פעם אחת במחברת רישומי צבע קטנה, ובפעם השנייה על גליונות גדולים יותר של צבעי מים. הסריקה מטשטשת את הגודל. הכל נכנס לאותו הסד של גודל המסך. זה חבל. זו המציאות שלנו עכשיו. גם בריבועים הקטנים של הזום כולנו אותו הדבר, יושבים באותו הבית, לובשים את אותו הגוף. ואז כשפוגשים מישהו באמת, או יוצאים ורואים עץ, פתאום רואים כמה הכל אמיתי ועצום ומדהים וקסום ובלתי נתפס.
הראשון מהמחברת. השני בגליונות הגדולים יותר.