ציור אחד ביום [יום 10]

איך שהזמן רץ. אלה שני הציורים שלמעלה פרסמתי (בפייסבוק) אתמול. כל יום שניים, עד שאצא מהבידוד. שבילים בהולנד היפנטו אותי. לאן הם מובילים. האופק שם כל כך שטוח ורחוק. הלכתי והלכתי. יש שם תחושת מרחב וחלל ואור אחרים לגמרי מאשר כאן. כשאני הולך ביער בכרמל, העצים קטנים, דחוסים, הכל צפוף ואפל ומקסים בדרך אחרת. לצייר…

את העץ הזה כבר רשמתי, אולי אתם זוכרים. הפעם מהצד השני. הוא נמצא עמוק עמוק בנחל ומגיעים לשם בלא שביל. כדי לחזור צריך לטפס עם הידיים. הטבע כל כך יפה עכשיו. האם הוא תמיד יפה ופשוט עכשיו יש זמן לראות והרבה פחות הסחות דעת?

הנוף הזה חייך אלי אז ציירתי אותו פעמיים. פעם אחת במחברת רישומי צבע קטנה, ובפעם השנייה על גליונות גדולים יותר של צבעי מים. הסריקה מטשטשת את הגודל. הכל נכנס לאותו הסד של גודל המסך. זה חבל. זו המציאות שלנו עכשיו. גם בריבועים הקטנים של הזום כולנו אותו הדבר, יושבים באותו הבית, לובשים את אותו הגוף….