נוף בכרמל. לקחתי פחם מהמדורה כדי לצייר את זה. הפחם היה פעם עץ אורן. העץ הופך לעץ. דבר לא הולך לאיבוד.
הרישום הזה גדול פי שניים משאר הציורים שבסדרה הזו. אבל על המסך לא ממש מרגישים את זה. המסך משטיח את ההתבוננות. אבל עדיין אפשר להרגיש משהו. אל תשכחו להתסכל גם במציאות התלת-מימדית.
![ציור אחד ביום [יום 7]](https://mindfulness.co.il/wp-content/uploads/2020/04/IMG_20200410_133054.jpg "ציור אחד ביום [יום 7]")
ד"ר אסף פדרמן הקים ומנהל את האתר הזה. מלמד דהרמה, מיינדפולנס, מדיטציה. מצייר, מתרגם וכותב. מטפל בקליניקה פרטית. אוהב את החיים באופן כללי.
תסתכלו על העצים בעומק התמונה ותראו שהם עשויים מארבעה גוונים של אפור. ישנו המשטח הלבן של האור, אפור בהיר, אפור כהה יותר, וקוים כמעט שחורים. זו תוצאה של תהליך צריבה הדרגתי בחומצה. בכל שלב נוצר אפור בעצמה אחרת. התמונה כולה עשויה מחמישה גוונים. קשה לתפוס את המלאכת שעומדת מאחורי מה שנגלה לעין ביצירת אומנות. זו…
לפרקים האחרים ביומן לחצו כאן בחזרה לתימה שהעסיקה אותי באחד הפרקים הקודמים, ומלווה בעצם את היומן כולו. השקט, הניתוק, התנאים הסביבתיים האלה חשובים לעיצוב התודעה וטיפוח איכויות מיטיבות. היינו רוצים שהאיכויות האלה ימשיכו להתקיים גם בתנאים הקשים יותר של צפיפות, רעש, עומס עבודה, קשיים כלכליים, ומלחמה. יש סיבות להאמין שהתודעה מסוגלת לחופש שאינו תלוי בנסיבות….
הזמינו אותי לצייר בשיעור תנועה (יש לי קשרים). לצייר תנועה זה אומר להיות רקדן בעצמך, עם העיניים והידיים. אין זמן לחשוב או לבנות את התמונה. הכל קורה בזמן אמת. הכל זז ואין שליטה. את ההחלטות מקבלים בתוך התנועה עצמה, בלי זמן להרהר ולשקול. אני פוגש את עצמי ומופתע מההחלטות. מי קיבל אותן? מי זה שצייר?…
![שני ציורים ביום [יום 6]. שבילים ודרכים](https://mindfulness.co.il/wp-content/uploads/2020/03/IMG_20200308_131608-768x1015.jpg "שני ציורים ביום [יום 6]. שבילים ודרכים")
זה היום האחרון של "שני ציורים ביום". מחר תהיה מדיטציה מונחית (פרטים למטה). עדיין, יש הרבה יותר מדי מילים, אז מעדיף להסתכל. ראיתי היום את הנוף בחוץ והתרגשתי מהעושר הגדול. הציורים מהולנד. יהיו בהמשך גם ציורים מקומיים. צבעי מים על נייר.
![נוף מחייך. שני ציורים ביום [יום 3]](https://mindfulness.co.il/wp-content/uploads/2020/03/IMG_20200316_123455-768x571.jpg "נוף מחייך. שני ציורים ביום [יום 3]")
הנוף הזה חייך אלי אז ציירתי אותו פעמיים. פעם אחת במחברת רישומי צבע קטנה, ובפעם השנייה על גליונות גדולים יותר של צבעי מים. הסריקה מטשטשת את הגודל. הכל נכנס לאותו הסד של גודל המסך. זה חבל. זו המציאות שלנו עכשיו. גם בריבועים הקטנים של הזום כולנו אותו הדבר, יושבים באותו הבית, לובשים את אותו הגוף….